אוברדראפט. המחלה הישראלית כיצד הצליחה משפחת אלקן לנצח אותו ואיך גם אתם יכולים אירית רותם­צפרוני 15/05/02 את חשבון הבנק הראשון בחיי פתחתי בניו יורק. למרות שמשכורתי נכנסה באופן קבוע לחשבון, הוסבר לי שאסור לי לחרוג, אפילו בסנט, מעבר לסכום המופקד בו. אם אעשה זאת, הצ'ק לא יכובד, ואילו בצ'ק השני עלולים גם לבטל לי את החשבון. כשחזרתי לארץ, פתחתי כמובן חשבון בנק, שגם אליו נכנסה בכל חודש משכורת. כאן, לעומת זאת, הסבירו לי די מהר איזה סכום אני יכולה למשוך על סמך הכסף שאין לי, כלומר מה גובה משיכת היתר שאושרה לי. כך נולד האוברדראפט הראשון שלי. ככה נולד ה"מינוס" של רובנו.על פי נתונים מהשנה שעברה, לכ­%70 מהאוכלוסייה יש אוברדראפט לפחות פעם אחת בחודש. ל­%58 יש אוברדראפט במשך כל החודש. יש להניח שהיום, בגלל המצב הכלכלי שהחמיר, האחוזים עלו משמעותית. הדרך לאוברדראפט נסללת ביום בו אנחנו פותחים חשבון בבנק, ובדרך כלל גם מקבלים די מהר מסגרת אשראי לחשבון הזה. חלקנו אפילו מתווכחים על גובה משיכת היתר שתאושר לנו, כאילו שלהיות במינוס ולשלם ריבית גבוהה זה בונוס שמגיע לנו, ולא איזושהי ברירת מחדל. אחרי כן מציעים לנו כרטיס אשראי וגם איתו, מתברר לנו, אפשר להשתולל מעבר ליכולת הכלכלית האמיתית שלנו. בהרבה מקרים האוברדראפט הכרוני הוא פשוט תוצאה של "עיניים גדולות" וניהול כלכלי כושל, שמונע על ידי רצון להשיג כמה שיותר ועכשיו, מבלי לעשות חשבון אלמנטרי איך בדיוק נעמוד בקצב התשלומים וכמה זה יעלה לנו בסוף. גם אם למשך תקופה נדמה לנו שבזכות האוברדראפט חיינו נהפכו לטובים יותר, הרי שמגיע הרגע בו אנחנו מבינים שמצבנו בעצם הורע; כי טיבו של אוברדראפט שהוא תופח עם הזמן, עד שנראה כאילו ואנחנו עובדים רק כדי לכסות אותו, בעוד הוא פשוט מסרב להיעלם. מלכודת מסגרות האשראי "הבעיה המרכזית עם הבנקים בארץ, היא הקלות שבה הם נותנים מסגרות אשראי, בעיקר לצעירים ולחסרי הניסיון", טוען גיל אורלי, מנכ"ל חברת "יבולים", המתמחה בכלכלת המשפחה, ובין היתר מעביר סדנאות ליציאה מהאוברדראפט. "אנשים צעירים, שאין להם שום ניסיון בניהול תקציב, לומדים בעזרת האשראי, לחיות מעבר ליכולות שלהם. הם מתרגלים להיות תלויים באשראי, חיים עם אוברדראפט כרוני ומפספסים את היכולת להגיע לעצמאות כלכלית. אחרי שלוש משכורות שנכנסות לבנק, אתה מקבל אוטומטית אשראי, ואז אתה גם מתחיל להתנהל בצורה אוטומטית. חשבון כרטיס האשראי יורד אוטומטית מחשבון הבנק. זה גורם לכך שבמקום שתנהל את התקציב שלך, אתה בעצם מתנהל על ידי מצב חשבון הבנק שלך".חברת "יבולים" הוקמה לפני כשלוש שנים, כדי לספק שירותי ייעוץ עסקיים לשכירים ולבעלי עסקים קטנים. "התחלנו בייעוצים אישיים, כמקובל בעולם, ונתקלנו בתופעה הכל כך ישראלית ­ האוברדראפט, מה שהביא אותנו לפתח סדנאות ליציאה מהאוברדראפט, בהן אנחנו מלמדים איך מנהלים תקציב משפחתי", מספר אורלי, "לתקציב המשפחתי צריך להתייחס כמו אל ניהול עסק. לאנשים בארץ אין מושג איך מנהל ים תקציב משפחתי, והם חיים הרבה מעבר ליכולת הכלכלית שלהם. בארצות הברית ובאנגליה לומדים בתיכון מה זה תקציב משפחה ואיך מנהלים אותו. אצלנו לא לומדים את זה בשום בית ספר. הבעיה העיקרית, שממנה נובע האוברדראפט הכרוני, היא חוסר ידע ובורות מוחלטת בנושא כל כך בסיסי וחשוב. זו בעיה שמשותפת לכל שכבות האוכלוסייה. ישנו מחקר שמראה כי אין הבדל בשיעור האוברדראפט בין אנשים שמרוויחים 5,000 שקלים ובין מי שמרוויחים 50,000 שקלים. גם אלה וגם אלה לא יודעים לנהל תקציב וחיים הרבה מעבר ליכולות שלהם". כל גרוש הלך למינוס "אוברדראפט זה מעגל קסמים", מסביר אורלי, "אי אפשר לחיות לאורך זמן ביותר כסף ממה שאני מרוויח. הריביות הופכות להיות חלק משמעותי בתקציב שלי, ואני משלם כל הזמן קנסות, שפוגעים ברמת החיים שלי. כתוצאה מזה שהרשיתי לעצמי לחיות בלי מסגרת, יש לי הרגלים לקויים בהוצאת כסף שגורמים לי להגיע למצב שאין לי כסף לדברים החשובים באמת. ניקח לדוגמה שתי משפחות ממוצעות, שמרוויחות בדיוק אותו דבר ויש להם את אותו מספר ילדים. משפחה אחת נמצאת באוברדראפט תמידי, ואילו השנייה מצליחה לחסוך. זו שנמצאת באוברדראפט מגדילה כל הזמן את האשראי, משלמת ריביות גבוהות ונשארת בלי כסף פנוי. לעומת זאת, המשפחה החוסכת מקבלת ריבית על החסכונות שלה וסכום הכסף הפנוי שברשותה הולך וגדל". בני הזוג אורה ומשה אלקן, הם דוגמה למי שבמשך שנים חיו בתוך אותו מעגל קסמים, סגור ומעיק של אוברדראפט, הלוואות לכיסויו, ושוב אוברדראפט וחובות, שרק הולכים ותופחים עם הזמן. "כל החיים היינו במינוס", מספר משה אלקן, "כל חיי הייתי בריצה לנסות ולכסות את המינוס, ואף פעם לא יכולתי להשיג אותו. כל גרוש הלך למינוסים בבנק, והם רק גדלו. לא נעים לחיות כ כה. יום אחד ראיתי בתוכנית של אושרת קוטלר, שיש חברה שעוזרת לאנשים לצאת מהמינוס. כל כך התלהבתי שמיד הרמתי טלפון לטלוויזיה. הם רצו לזמן אותי להופיע בתוכנית ולקבל ייעוץ חינם, אבל היה לי אירוע ופספסתי את זה. החלטתי שאני הולך באופן פרטי". משפחת אלקן מתגוררת בנס ציונה, בדירה בבעלותם. הם נשואים 23 שנים ויש להם שלושה ילדים, בגילים 15, 16, 20. משה אלקן, בן 45, פנסיונר של המשטרה, עובד כיום בקאנטרי קלאב בנס ציונה. אורה אלקן, בת 44, עובדת במשרה חלקית בבית חולים סיעודי באזור. ביחד הם מרוויחים כ­8,500 שקלים לחודש. לחברת "יבולים" הם הגיעו ביולי שנה שעברה, כשמצבם כבר היה לאחר יאוש. את כל פיצויי הפרישה שלו מהמשטרה, למעלה מ­150,000 שקל, השקיע אלקן בכיסוי המינוס בבנק, ועדיין נותר להם אוברדראפט של מעל 50,000 שקלים. בנוסף הם היו חייבים לעירייה כ­30,000 שקלים, שהצטברו במהלך השנים ולא אפשרו להם לרשום בטאבו את הדירה שבבעלותם. בתחילה הם קיבלו ייעוץ אישי, אחרי כן השתתפו בסדנה. היום, בערך עשרה חודשים אחרי שהתחילו בתוכנית לשיקומם הכלכלי, אין להם יותר חוב בעירייה. האוברדראפט ירד ל­10,000 שקלים וה וא ממשיך לרדת, ואילו רמת החיים שלהם, הם אומרים, כמעט ולא נפגעה. שינויים בהרגלי צריכה סיפור הסתבכותה הכלכלית של משפחת אלקן, אומר אורלי, דומה לסיפורים של הרבה משפחות בארץ. כך הם הגיעו למצב הכלכלי הקשה בו היו, וכך הצליחו לצאת מזה: "22 שנה הייתי שוטר", מספר אלקן, "במשטרה מאוד עזרו לי עם עבודות נוספות. היו תקופות שעבדתי בכמעט משרה מלאה נוספת, ואני לא זוכר יום אחד שחשבון הבנק שלנו לא הראה מינוס. כדי לכסות את המינוס לקחתי הלוואות מהבנק וממקום העבודה, ואז נוצר לי עוד מינוס, וגם הייתי צריך לכסות את ההלוואות ולשלם את הריביות. מכיוון שההלוואות במשטרה מאוד זולות, כל השוטרים לוקחים הלוואות. מחסלים הלוואה אחת ומתחילים מחדש. היום אני מרצה לכולם, למה לא כדאי לקחת הלוואות. "התחלנו כזוג צעיר בדירת חדר וחצי, שקנינו. גידלנו שלושה ילדים ב­36 מ"ר. ישנו בסלון על ספה, שבלילה פתחנו למיטה. לפני 14 שנה עברנו לדירה הנוכחית. לקחנו משכנתה ומילאנו את הבית, וככה התגלגלנו לחובות שלא הצלחנו לצאת מהם. אחרי כן עשינו בר מצווה לילד ושקענו בעוד חובות. הסדנה פתחה לנו אפיקי הסתכלות שונים על הדברים. הבנו שפשוט לא ניהלנו נכון את החשבונות שלנו. למדנו איך עושים מאזן, איך בונים תקציב ואיפה אפשר להצטמצם בלי לוותר על משהו משמעותי. אם היינו עוברים את הסדנה בגיל צעיר יותר, היינו נקלעים לפחות צרות. דבר ראשון לקחנו משכנתה נוספת, שהגדילה לנו את ההוצאות רק ב­300 שקלים לחודש, אבל חיסלה לנו את רוב החובות. קודם שילמנו כל חודש 1,500 שקל למשכנתה ועכשיו אנחנו משלמים 1,800. אבל קודם גם הייתי משלם כל רבעון ריבית של 1000­1,500 שקלים, והיום ירדתי עם הריבית ל­300­400 שקלים ברבעון. למדנו לא להיכנס לאוברים גדולים, כשהמטרה היא להוריד בכלל את האוברדראפט, עד שנגיע לרמה שכגודל ההכנסות, כך גודל ההוצאות. "לפני הסדנה ההוצאה החודשית שלנו על אוכל היתה בסביבות 3,000 שקלים. היינו הולכים לסופרמרקט וממלאים עגלה. קונים מכל הבא ליד. כל סוגי הפירות, הירקות, מעדנים, מבצעים. הכל בכמויות. הייתי למשל קונה המון פירות הביתה, שיהיה. אחר כך הלב היה כואב על כל פרי שנרקב ונזרק. היום קונים רק את פירות העונה, רק כמה שצריך, ותמיד יש פרי בבית ולא זורקים כמעט שום דבר. היום אנחנו יודעים שבשבוע אנחנו צריכים שבעה מלפפונים, אז קונים רק שבעה מלפפונים ולא שני קילו שאחר כך מתקווצ'צ'ים במקרר. פעם, למשל, היינו אוגרים. קונים 10 סוכר, 10 קפה, 4 אקונומיקה, שיהיה בבית. עושים מלאי. היום אנחנו הולכים לסופר עם רשימה מסודרת וקונים רק את המצרכים הנחוצים. יש לנו תקציב ואם עוברים אותו, מורידים מוצרים בקופה. היום התקציב החודשי שלנו לכלכלת הבית עומד על 1,400 שקל. בתכנון נכון אנחנו חוסכים כל חודש 1,600 שקלים, ובבית לא חסר שום דבר. "פעם היו לנו חשבונות טלפון ונייד של 1,000 שקל בחודש, היום ירדנו ל­500. מדברים פחות. מקצרים בשיחות. משתדלים לדבר רק בשעות התעריף המוזל. לכל ילד יש טלפון נייד עם כרטיס והקצבה חודשית של 75 שקלים. ביטלתי הוראות קבע ואני משלם דרך כרטיס האשראי. מהכספומט מוציאים כסף רק פעם בשבוע, סכום גדול ולא כל יום סכום קטן. כל פעולה זה שורה חשבון, שעולה כסף. נדמה שזה כסף קטן, אבל הסכומים מצטברים. רק מצמצום השורות המיותרות בדפי החשבון של הבנק אנחנו חוסכים 40­50 שקלים לחודש. גם הילדים למדו לחשוב לפני שהם מבקשים משהו. לקחתי אותם לשיחה, הסברתי להם מה המצב. אמרתי 'היום יש לנו תקציב מסוים. אני נמצא בחובות, ומשתדל להוריד אותם. יהיה קצת קשה, אבל עוד שנה דברים ישתחררו ואני אוכל לתת לכם יותר '. הפלא הוא, שלמרות הכל, לא הורדנו כמעט את רמת החיים, פשוט שכללנו אותה. אולי זה פחות נוח, כי צריך לחשב ולתכנן כל דבר, אבל כמו שחיינו קודם, בלי שום חשבון, היה בסופו של דבר הרבה פחות נוח. הסדנה בעצם נתנה לנו כלים ותקווה לעתיד טוב יותר. היום אני כבר רואה את האור בקצה המנהרה, וזה נותן לי את העידוד להמשיך וליישם את מה שלמדתי". המפתח: ניהול תקציב להלן כמה טיפים ועצות של גיל אורלי, מומחה לכלכלת המשפחה, שיעזרו לכם לנהל נכון את תקציבכם, לחסוך בהוצאות ולהתמודד עם האוברדראפט:1. מכינים רשימת הכנסות והוצאות מסודרת ומדויקת. עושים זאת בעזרת תדפיסים של הבנק ושל כרטיסי האשראי, ובעזרת כל החשבונות ששולמו שלושה חודשים אחורה. מחשבים בדיוק, לא בערך, כל שקל שהוצאתם במהלך שלושת החודשים האחרונים, כולל העמלות והריביות שאתם משלמים. סכום שאין לו הסבר, לכתוב תחת הסעיף 'שונות', אבל לקחת אותו בחשבון. מחשבים את ההוצאה החודשית הממוצעת בשלושת חודשים הללו, וזה המאזן החודשי שלכם, שבעזרתו אתם מכינים את התקציב שעל פיו תחיו. (טופסי מאזן מוכנים ניתן להוריד מאתר החברה 2.)www.yevulim.com. את המאזן מחלקים להוצאות קבועות והוצאות משתנות. הקבועות הן שכר דירה, משכנתא, ארנונה, ביטוח רכב, קופ"ח, חשמל, טלפון, לימודים, החזר הלוואה וכל ההתחייבויות שלכם. ההוצאות המשתנות, הן מזון ומכולת, ביגוד והנעלה, חופשות, בילויים, ספרים, מתנות, קוסמטיקה וכו'. 3. המאזן הוא נקודת המוצא המשמשת לבניית התקציב. בכל אחד מסעיפי ההוצאה אפשר לחסוך, ההחלטה היא רק איפ ה מקצצים. בהכנת התקציב אתם לא צריכים לוותר על מה שאתם אוהבים, רק לקבוע סדרי עדיפויות. כשאתם מכינים תקציב, שני בני הזוג חייבים לעשות את זה ביחד ולשתף גם את הילדים. אתם צריכים לשאוף לכך שהיחס בין ההוצאות הקבועות למשתנות יהיה חצי חצי. כי ככל שההוצאה הקבועה שלכם עולה, אתם כבולים לתשלומים מחייבים ואיכות החיים שלכם יורדת. ככל שהחלק של ההוצאות המשתנות יותר גדול, יש לכם יותר חופש פעולה. 4. בתקציב, דואגים להשאיר כסף להוצאות בלתי צפויות, בגובה של %5­%10 מגובה ההכנסה, למקרים כמו תקלה בבית, תקלה באוטו, טיפול רפואי, טיול של הילד בבית­הספר וכו'. לא היתה לכם הוצאה בלתי צפויה באותו חודש, אז בחודש הבא אפשר לבזבז. אנשים לא קולטים שכאשר הם מנהלים תקציב, נשאר להם כל חודש יותר כסף, כי אתה מוציא את מה שיש לך ולא את מה שאין לך. 5. מגדירים תקציב שבועי, שלא חורגים ממנו. קונים רק מה שצריך ולא אוגרים מלאי, גם אם זה במבצע. מלאי, בכל עסק, מכביד על התקציב, כולל בעסק ששמו משפחה. לכן נקנה במבצע רק אם נשאר לנו עודף מהתקציב השבועי. משתדלים בסופרמרקט לא לעבור את חצי גובה העגלה. 6. בחודשים הראשונ ים, עד שאתם מתרגלים לקנות נכון, אל תלכו עם כרטיס אשראי, רק עם כסף מזומן בגובה הסכום שהקצבתם לעצמכם. ככה לא תוכלו לחרוג מהתקציב. שימו לב למחירים. ותרו על מוצרים יקרים. בכל מוצר קנו את הזול במבחר הקיים. קנו רק במרכזי קנייה זולים, כי הפערים הם עצומים.7. כשאתם קונים בסופרמרקט בכרטיס אשראי, שלמו בתשלום אחד, לא בתשלומים. הקנייה בתשלומים גורמת לנו לאבד את הקשר עם הכסף שלנו.8. דחו קנייה גדולה ואל תתפתו לקנות בתשלומים. מעבר לזה שאתם מאבדים את הקשר עם הכסף שלכם, במקרים רבים זה יוצא לכם הרבה יותר יקר. לדוגמה, אתם רוצים לקנות סלון חדש. יש לכם שתי אפשרויות: להמתין כמה חודשים ולשים כסף בצד, או לקנות עכשיו בתשלומים, ואז בסופו של חשבון מחיר הסלון יהיה יקר יותר, גם בגלל הריבית על האשראי וגם כי על קנייה במזומן אפשר לקבל הנחה.9. כשאתם יודעים על אירוע צפוי מראש, התכוננו לקראתו ותתחילו לחסוך: בר מצווה לילד, נסיעה לחו"ל וכדומה. עדיף לשים כל חודש קצת כסף בצד, מאשר לקחת אשראי ולשלם ריבית. 10. ל­%42 מהשכירים מגיע החזר מס על שש השנים האחרונות. לבדוק אם מגיעים החזרי מס על קופות גמל, ב יטוחים ופנסיות, שינוי מקום העבודה, או אם לא עבדת תקופה. לבדוק נקודות זיכוי: במקרה שמישהו מתגרש; במקרה שמישהו, ילדיו, או הוריו, עברו אירוע רפואי קשה; במקרה של שינוי מקום יישוב. גם במקומות עבודה מסודרים, לא תמיד נקודות הזיכוי מעודכנות. לכל שכיר מומלץ לבדוק במס הכנסה פעם בשש שנים, לפעמים מדובר בהחזר של אלפי שקלים.11. חודש לפני שמחדשים ביטוחי רכב ודירה, לעשות סקר לפחות אצל שלוש חברות, מלבד סוכן הביטוח שלך, כי משנה לשנה התעריפים בחברות השונות משתנים. לבדוק את היקף הכיסוי בביטוח רכב: גיל הנהג וגובה ההשתתפות העצמית, משפיעים על המחיר. 12. ביטוח חיים מכיל מספר רכיבים. במקרה של משבר כלכלי ניתן להקפיא את רכיב החיסכון, שמהווה כ­%70 מעלות הביטוח.13. יש להימנע מכפל ביטוח דירה, במקרה שיש לכם משכנתה. ככל שאתה מתחייב פחות, תגיע יותר רחוק אוברדראפט, משכנתה והלוואות 1. צריך להבדיל בין אשראי טוב לאשראי רע. אשראי הופך להיות רע כשהוא יקר מדי, לא מתוכנן, נובע מחוסר ניהול ולא לוקח בחשבון את יכולות ההחזר שלנו. כשההחזר החודשי של האשראי גבוה ב­%25 מההכנסות, אנחנו מתחילים לאבד שליטה על הכסף שלנו. 2. אוברדראפט הוא האשראי היקר ביותר ורבים משתמשים בו בגלל זמינותו. הריבית על האשראי הזה גבוהה ב­%7­%10 מכל אשראי אחר. 3. אוברדראפט מעלה את רמת החיים רק לתקופה קצרה. לאחר מכן נשלם ריביות, שיורידו את רמת החיים. ברגע שהאוברדראפט גדל כל חודש, אתם נצרכים כל הזמן לעוד ועוד אשראי. במקרה שיש לך אוברדראפט קבוע ­ אתה סתם פראייר שמשלם קנס קבוע לבנק.4. כשאתם זקוקים לפריט גדול וחיוני, כמו מקרר למשל, ואין לכם הכסף, עדיף לקחת הלוואה זולה מהבנק מאשר להיכנס לאוברדראפט. 5. אוברדראפט תמיד יותר יקר מריבית שמקבלים על חיסכון, אבל אם לא מנהלים תקציב בצורה מסודרת, לא כדאי לפדות את החיסכון, כי תוך זמן קצר הוא ייאכל. עד שלא עוברים תוכנית הבראה כלכלית ולומדים לנהל תקציב, לא מומלץ לקחת הלוואה לכיסוי המינוס. גם ההלוואה תיאכל ונח זור מהר מאוד למצב הקודם.6. אחד המיתוסים הנפוצים הוא "בלי להתחייב אי אפשר להגיע לכלום בחיים". האמת היא שככל שאתה מתחייב פחות, תגיע יותר רחוק. יש לנו בחיים תהליך של התפתחות כלכלית וצבירת התחייבויות, אבל ככל שאנחנו עושים את זה מהר יותר, אנחנו פוגעים ברמת החיים שלנו. הרבה זוגות צעירים עושים את השטות הזאת ומתפתים לקנות מייד דירה במשכנתה של %90, הם מתחייבים להחזר גבוה ומסתכנים באיבוד הדירה.7. לקנות או לשכור? אין כללים, רק צריך לנהוג בשיקול דעת. תקנו דירה לפי היכולות שלכם ולא הפנטזיה. בקנייה תקפידו על שני דברים: לא לקחת משכנתא מעל %50 מערך הדירה ולא להתחייב לתשלום חודשי של יותר מ­%20 מההכנסה החודשית; אחרת נכביד על עצמנו ונחיה הרבה שנים ברמת חיים מאוד נמוכה. במשכנתאות ארוכות טווח אנחנו משלמים את הדירה בין פעמיים לשלוש. לפעמים עדיף לדחות את קניית הדירה בכמה שנים, לשכור דירה זולה ולחסוך בינתיים כסף. בכל מקרה רצוי לשבת עם יועץ כלכלי, שיבדוק מה נכון בשבילכם. 8. לא מומלץ לקחת משכנתה עם ביטוח החזר משכנתה, כי הוא יקר מאוד. אם אתה לא יכול לקנות דירה היום, תקנה עוד שנה. 9. אם כבר לקחתם משכנתה גבוהה מדי שחונקת אתכם ואין ברירה אחרת, תפרסו אותה לתקופה יותר ארוכה. זה אומנם מייקר, אבל מוריד את ההחזר החודשי. תוכנית חירום כלכלית למפוטרים למי שאיבדו את מקום עבודתם, מציע גיל אורלי, מומחה לכלכלת המשפחה, להכריז מיד על תוכנית חירום כלכלית: להוריד את רמת החיים. להגדיר תקציב חודשי קבוע על פי ההכנסות הנוכחיות. להקפיא ביטוחי חיים, חוץ מריסק. להפסיק תשלומים לתוכניות חיסכון. לבטל את כל המנויים. לשקול למכור את האוטו. להצטמצם בכל תחום ולא להגדיל את המינוס, כי הריביות יחנקו אתכם. בנוסף, ניתן לבדוק עם אפשר להקפיא לתקופה את החזר המשכנתה. כדאי לצמצם בשיחות הטלפון ואם אפשר לוותר על הסלולארי. אם גרים בשכר דירה, אפשר לשקול לעבור לדירה זולה יותר, או להורים אם זה אפשרי. רצוי להשתדל להשתמש כמה שפחות בכספים שעומדים לרשותכם, כמו חסכונות ופיצויים. הרעיון הוא להרוויח זמן. ככל שתורידו את רמת החיים, יהיה לכם יותר זמן לחפש עבודה בנחת. צריך לזכור, היום, בתנאי התעסוקה במשק, חייבים להתפשר גם על שכר וגם על הגדרת תפקיד.